הקונוטציה הראשונה שעולה כשמדברים על קולומביה היא כנראה פבלו אסקובר, או גבריאל גרסיה מרקס או הבית של יפתח, אבל זה כבר לפוסט אחר. אסקובר היה אדם רע, אין על זה ויכוח. הוא היה סוחר סמים, הוא היה רוצח והעובדות מדברות בעד עצמן. עם זאת, הוא גם היה אבא מסור, בעל הגון, איש עסקים מצליח, מיליארדר, קולומביאני גאה ואיש של עקרונות. הוא הבין דברים כמו מנהיגות, דעת קהל, השפעה של כסף (וכל משאב יקר ערך אחר) וחשיבות המשפחה. אם היינו מדברים על סט התכונות האלה בכל הקשר אחר, כנראה לא הייתם חושבים שמדובר בסוחר סמים או רוצח, נכון?
דמות הגיבור הקלאסי מספרת על אנשים רגילים עם כישרון גדול או על אנשים שהם כמוני כמוכם, אנשים שקל להזדהות איתם. המסע של הגיבור יתאר את ההתמודדות שלהם עם רמות שונות של חוסר הגשמה. במהלך המסע יתערערו האמונות שלהם על עצמם ועל העולם, עד שבסוף הם יכבשו את השדים הפנימיים שלהם וישלימו את המסע בצורה חיובית. קחו את הארי פוטר, את סימבה ממלך האריות, סופרמן וכו׳. כולם גיבורים שקמים ולא נופלים ובסופו של דבר, חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. אנטי גיבור לעומת זאת, זו כבר דמות מורכבת יותר שנוגעת באמת של החיים ומתארת אנשים שמחזיקים בסט ערכים שהוא אמביוולנטי, לא בהכרח נורמטיבי ואיתם כבר יותר קשה להזדהות באופן מוחלט. הם יכולים להיות עם לב זהב ולתחזק מערך קרימינלי, או שהמעשים שלהם דווקא טובים, אבל המניעים בפירוש לא.
וכאן אני חוזרת לנרקוס. מהרגע הראשון של הסדרה אנחנו מבינים מי זה פבלו אסקובר, תודות לקריינות שמלווה את הסדרה. אנחנו יודעים איך הסיפור הולך להסתיים ועדין אנחנו מסוקרנים מספיק כדי להמשיך לצפות ולראות איך הדמויות יתפתחו ויצמחו. אסקובר בא מכלום אבל סירב להישאר שם וזה מאבק שאני מעריכה מאוד. הוא הפך למלך קולומביה הלא רשמי והבלתי מעורער, הוא נלחם למען הצדק (או לפחות הגרסה שלו לצדק). הוא מנהיג שדוגל בדוגמא אישית ולא מבקש מאף אחד לעשות משהו שהוא עצמו לא עשה. הוא דאג למשפחתו, הוא ניהל את העסק שלו, הוא פרנס רבים מתושבי קולומביה שלא יכלו לפרנס את עצמם, וכל הטוב והרע שהוא עשה התבסס על העקרונות שבהם השתמש כדי לשלוט בעצמו, במשפחתו, בארגון שלו ובעסקים שלו.
זוהי דמות לא קלה לעיכול במדיום הטלווזיוני, כשפעם אחרי פעם אנחנו מבינים שהיא מונעת מרגש של נקמה וכעס, בייחוד כשפוגעים לו באגו וזה קורה לא מעט. אני לא אתפלא אם אנשים יגידו שפבלו מת בסוף בלי כלום ונכשל, אבל אני לא מסכימה. בסופו של דבר, כשכל בני הברית שלו פנו נגדו, כשכל הכסף נעלם, כשכל חבריו הקרובים ביותר מתו, גם אז הוא לא ויתר לרגע. הוא נותר עם משפחתו, עקרונותיו ורצונו לא להפסיד, וזה יפה בעיניי.
