מה ג'רי סיינפלד יכול ללמד אותנו על תוכן טוב?

ג'רי סיינפלד, האיש והאגדה.

כשנשאל כמה זמן לוקח לו לביים מופע של שעה ורבע, ענה: ׳זה כמו לשאול את אלוהים כמה זמן אתה מקדיש לגדל עץ אלון. אני יודע? אני עושה את זה כל יום, כל היום. אני שותל את הגרעין, מתישהו הוא הופך להיות עץ אלון. למי בכלל אכפת? זה המקסימום שאני יכול לעשות וזה מה שיוצא׳.

סיינפלד אומר דבר והיפוכו, מה שהופך אותו לאדם כל כך מצחיק, וכל כך מעניין בו זמנית.

מצד אחד הוא משווה את עצמו לאלוהים, מצד שני, הוא מבין היטב שהוא לא יכול לנבא או לשלוט על התוצאות, גם אם יתאמץ מאוד. הוא פשוט עובד קשה. זה הסוד הגדול שלו, וזו תמצית התוכן העל זמני שהוא יוצר. 

בעוד שלאורך השנים יש לא מעט מבקרים שתיארו את הסיטקום שלו כמופע על כלום ושום דבר שמתמקד בפרטים פעוטים ושוליים בזמן שהחיים עצמם קורים, אלו בדיוק הניואנסים שהם סוד הקסם שלו והסיבה שהסידרה דיברה לכל כך הרבה אנשים, צוטטה בכל כך הרבה ורסיות, והפכה לסידרה השלישית הנצפית בעולם בהיסטוריה, אחרי מ.א.ש וצ׳ירס.

אז מה ג׳רי סיינפלד יכול ללמד אותנו על תוכן טוב? 

נתחיל עם קצת רקע למי שבילה במאדים בעשורים האחרונים. הסיטקום האמריקאי סיינפלד הוא סדרת טלוויזיה בעלת 9 עונות ו-180 פרקים, שג׳רי יצר יחד עם שותפו לארי דיוויד ושודרה בערוץ NBC בין השנים 1989-1998, עוד בימים שלא היו כבלים. ג׳רי סיינפלד הוא דמות חצי בדיונית המבוססת על חוויותיו של ג׳רי עצמו, והסיטקום מתמקד בחיים הפרטיים שלו ושל שלוש מחבריו בבניין דירות במנהטן. הסיטקום זכה לפרסים ולתארים מכמעט כל מדרג אפשרי- Entertainment Weekly, Rolling Stone,TV Guide, ונחשב לאחד הסיטקומים הכי משפיעים שהיו מאז ומעולם. 

כשג'רי מתאר את מערכת היחסים הקולגיאלית עם לארי דייויד הוא מתאר חלוקת עבודה ברורה. לארי היה איש החזון, זה שהוביל את הכיוון הכללי שכדאי שהתוכנית תלך בה. למשל הוא הציע שג'ורג' יאבד את הדירה שלו ויגור עם ההורים למשך עונה שלמה. סיינפלד עצמו התמקד בבימוי ובכתיבה של התכנים, ובהוצאתם לפועל עד הפרטים הכי קטנים והדיוקים של הדיאלוגים, עם אפס פשרות על מיקום הבדיחה במקום הנכון, ווידוא שהשורה שלפניה ואחריה תומכת בה. לחלקכם יישמע אולי אובססיבי או סזיפי, אבל כפי שג׳רי נוהג לספר, אלו החלקים מהם הוא הכי נהנה. 

׳זה מדהים שכמות החדשות שקורה בעולם בכל יום מתאימה בדיוק לגודל עיתון׳ / ג׳רי סיינפלד. 

כשעושים קומדיה טובה, ג׳רי מסביר, המאמץ לא ניכר. אם בצפייה בהופעת מוסיקה טובה, אפשר לזהות תוך כדי ההופעה את הכישורים של האמן, את המאמץ שהוא משקיע כדי לנגן ולדייק, זה אחרת בקומדיה. כשקומיקאי מוכשר ומנוסה מופיע, הקהל פשוט נהנה וצוחק. זה מרגיש כל כך קל אבל זה הכל חוץ מזה. 

׳מאחורי הקלעים׳ של הקומדיה הם בלתי נראים עבור הצופה, וזה גם הסימן לכך שזו קומדיה טובה. סיינפלד מעיד שלוקח שנים להגיע למעמד הזה. אם בתחילת דרכו 3 מתוך 10 מופעים היו מוצלחים, כקומיקאי שמתפרנס מהמקצוע, 10 מתוך 10 ההופעות צריכות להיות מעולות, למרות שהם פונות לקהלים שונים, מתקיימות במקומות שונים ובזמנים שונים.

היצירה של סיינפלד מדוקדקת בכל פרט ופרט. בדיחה של דקה וחצי למשל, בנושא Pop Tarts (עוגה אמריקאית ארוזה לילדים), שהוא מופיע איתה ובקרוב אפילו תככב בסרט של נטפליקס, עברה אינספור וורסיות במחברות של סיינפלד במשך לא פחות משנתיים לפני שניגש לכתוב אותה "על אמת".

ולמה אנחנו מספרים את כל זה?

מעבר לכך שג'רי סיינפלד הוא אדם מוכשר וקומיקאי מחונן שראוי להקדיש לו זמן ולהכיר את האופי הייחודי שלו, סיינפלד בנה מדריך לתוכן טוב שמוטמע היטב אצל כל אחד שגדל על הסיטקום, גם אם אנחנו לא מודעים לכך. 

הנה 4 הטיפים שלו ליצירת תוכן שעומד בפני עצמו. כן, גם ל- b2b.

1. המשפט הפותח חייב למשוך את תשומת הלב של הקהל 
   כקומיקאי, אם הקהל לא צוחק באופן מיידי, ככל הנראה איבדת אותם. ולכן צריך לחשוב על דרך אחרת, טובה יותר, להגיש את אותו התוכן, אומר ג'רי. שיווק עובד בדיוק באותה הצורה, אין לנו רגעי חסד. אם התוכן לא נותן מענה מדוייק לקהל היעד שלנו, הוא לא ימשיך להתעניין ולשמוע מה עוד יש לנו להגיד. לכן חשוב להתחיל עם משפט בעל ערך אמיתי ללקוח הפוטנציאלי שלנו, ובאותו זמן, להגיש אותו בצורה שירצה להמשיך במסע השיווקי. אם זה מסר מפתיע, יוצא דופן, ואפילו פרובוקטיבי, והכל ב-90 השניות הראשונות של המפגש שלכם איתו.
   
   

2. אל תשלפו מהמותן
   כמו שאמרנו, סיינפלד ממש לא עובד בצורה מאולתרת, וגם אנחנו כאנשי קריאייטיב לא מייצרים תוכן כלאחר יד. החלטות כמו- 'טיקטוק עובד, יאללה בואו נעשה סרטון'. או 'חייבים ניוזלטר, יש לזה ROI מדהים, הן בגדר זריקת כסף אם אין אסטרטגיה חכמה שמובילה את המהלך ומגבה אותו.
   
   
3. ספרו סיפור
   המון קמפיינים מבוססים על דאטה ומספרים דאטה. בכנות, למי אכפת? לרוב הקהל שלכם המידע הזה יהיה רק תומך החלטה, ולא מה שיגרום להם להחליט אם להתקשר אתכם או לא. החלטות מתקבלות ממקום רגשי, מחיבור אמיתי עם המותג, עם הערכים שהוא מביא איתו, כשהוא מגובה בסטטיסטיקות ולוגיקה שמחזקים את החלטות הרכש שהלקוחות כבר עשו בינם לבין עצמם.
   הסיפור על ה- Pop Tart של ג'רי למשל, מתחיל כשהיה ילד בשנות ה-60'. הוא מספר: "היה לנו טוסט. היה לנו מיץ תפוזים קפוא עשורים מראש שהיה צריך לשבור עם סכין… היה חטיף Shredded Wheat, שהיה כמו להכניס לפה קוצץ עצים. לקח יומיים לצלקות להיעלם. ובתוך כל הסבל החשוך הזה, הופיע ה-Pop Tart". אז אולי Pop Tart כשלעצמו לא יצחיק את הקהל של סיינפלד כמו שהצחיק אותו, אבל הוא מספר סיפור שמתווך את החווייה שלו וכל אחד יכול להתחבר אליו מהניסיון הרגשי שלו, ולצחוק כל הדרך למופע הבא, בסופו של דבר.
   
   
4. אל תהיו משעממים
   סיינפלד אומר: "אנחנו כאן כדי להוציא את האנשים מהשעמום שבו הם נמצאים". וכן, יכול להיות שאתם מוכרים מערכת אבטחת מידע אפורה במיוחד, מה יכול להיות מעניין או מצחיק בזה? 
   
   

תתפלאו. אם הצליחו למצוא דרך לדבר על הדבק של מעטפות בצורה לא שגרתית (שמסיימת את הקשר של ג'ורג' בצורה מפתיעה במיוחד), אפשר למצוא זווית מעניינת וקריאטיבית לדבר גם על המוצר שלכם. בשביל זה יש אנשי קריאייטיב מקצועיים שזאת העבודה שלהם: לחקור את התחום לעומק, לבדוק  מהן נקודות הכאב של קהל היעד שלכם וללמוד איך להגיש אותו בצורה בה הלקוחות יצליחו להקשיב.